כאשר הייתי צעיר מאד, לא זוכר באזור גיל חמש לפי דברי אימי, היא לקחה אותי להשתתף בסרט פרסומת של הועד למען החייל, שזה היה מקום עבודתה באותה התקופה.
היה לי תפקיד קטן מאד, הייתי בדירת מגורים, מישהו דופק בדלת, אני פותח ואומר "אבא לא בבית". זה הכל, אבל זה כנראה היה גדול עליי, לא זוכר למה פחדתי וקפאתי ולא זכרתי את הטקסט בסיכומו של דבר לא השתתפתי בסרטון הפרסומת אבל החוויה עדיין חרוטה במוחי ואני זוכר את חדר המדרגות של הבניין שבו צולם הסרט.
