פרשת ויקרא

ספר זה מתאר את סיפור חייו של המשורר המוערך יהודה עמיחי, שנולד בגרמניה, שבה כבר למד עברית. בגיל 11 משפחתו עלתה לארץ בשל האנטישמיות וציונות. גדל בירושלים, שירת בפלמ"ח ובצה"ל והשתתף בכל מלחמות ישראל. במקביל לקורות חייו הספר משבץ שירים וקטעי שירים של עמיחי ומנתח את המקור שלהם ואת המשמעות שלהם. זה לא ספר עלילתי אלא דוקומנטרי. אני מאד נהנתי ממנו ראשית כי דרך סיפור חייו אחנו חווים שוב את ההיסטוריה של יהדות אירופה, את ההיסטוריה של המדינה, ואנחנו חוזרים חווים את המאורעות שהם פסיפס חיינו ומקבלים דרך שירתו של עמיחי מימד נוסף. אין ספק שספר זה לא מתאים לכל אחד, חייבים להיות קודם כל אוהבי שירה וגם יש קצת קושי בקריאת ספר כזה שכן קשה לקרוא אותו ברציף כמו שקוראים ספר עלילתי שכן לאחר כל קריאה יש לעכל ולעבד את הנקרא ורק אז להמשיך הלאה. אני כאמור מאד נהנתי לרדת לעומקים של שיריו, להבין את השורשים שמהם ינק ושבנו את דמותו.

משה חוואטו הוא חייל סדיר מרמלה בן העדה הטוניסאית והוא מספר את סיפורו. קשת של דמויות צבעוניות, שלל מצבים משפחתיים, סיטואציות חברתיות ושפע רגשות. בשפה פשוטה בהרבה אהבה וביקורת אוז מתאר לנו את עולמם של בני עדה הטוניסאית, של תושבי עיירות הפיתוח, של החלומות והאכזבות. לעיתים מצחיק מאד לעיתים בוטה אבל נוגע באצבע במדויק בנקודות המאפיינות. עוצמתו ש הספר באוטנטיות שבו וההומור העצמי, הדמויות והסיטואציות הן אומנם פרי דמיונו אבל אין ספק שהן מבוססות על אנשים שהוא מכיר וחוויות שחווה או שלפחות היה עד להן. הוא מתאר בצורה אמינה מאד את הדמויות ונוגע בנקודות החשובות. כראוי לבחור צעיר כגיבור הסיפור יש בסיפורו גם לא מעט מיניות, תיאורים גרפיים מפורטים אך לא בוטים הוא מתאר את הפנטזיות של משה חוואטו, את "ביצועים" שלו אך גם את רגשותיו. הספר קצר יחסית והקריאה בו זורמת וקולחת, מאד נהנתי.

בגיל חמישים ושתיים, המבוגר מכל הגברים במשפחתו שחיו ומתו מיתות שונות ומשונות, פורש לפנינו רפאל מאייר על ילדותו בירושלים בקרבת בית היתומים, בית העיוורים ובית המשוגעים, כשכנו של אברהם הסתת אותו אימץ לו כדוד בחפשו אחר דמות אב, ועד ימיו הבוגרים במדבר. בילדותו גר עם משפחתו, אשר לה קרא “האישה הגדולה”, שהיא אוסף של חמש נשים שבניהן סבתו החסכנית השולטת בכספים, אימו אשר נהגה מעולם לא למסיים סיפורים מאז שסיפרה שלה נקטע באמצע, “הדודה השחורה” העממית וולגרית, “הדודה האדומה” שסבלה מבולימיה ושאינה מקורבת בדם, ואחותו אשר אותה כינה ה”כלבתא”. רפי, רפאול, רפינקה עצמו לא מקים משפחה, כי תמיד נאמר לו שהדרך בה גדל היתה הכי טובה בשביל גבר לגדול. ולכן רונה, אשתו בעבר, היא אהובתו בהווה וגם אסונו במהלך כל חייו. סיפור חייו של רפאל מתואר במקטעים ובראייה לאחור אשר יחד מצטרפים לפסיפס ששזורות בו דמויות, חוויות, מקומות וזכרונו תוכח פעם חזרה להווה המנוגד של חיי פרישות ובדידות במדבר לעומת ילדותו שבה היה מוקף בחמש נשים. תחושת המוות הממתין לכל גברי המשפחה משפיעה גם על סיפור חייו של רפאל. “רפאל, מתי כבר תגדל?” “רפינקה, מתי כבר תמות?” תמונותיהם של כל ארבעת הגברים המתים במשפחה התלויות במסדרון הבית. , אבא וסבא ושני הדודים, כל אחד מהם מת בצורה טרגית וכעת הם מחכים לו ממוסגרים על הקיר. במהלך הסיפור הנרקם נרמזים לנו סודות המשפחה אשר אט אט באים על פתרונם תוך התקדמות העלילה. על כתיבתו ושפתו של מאיר שלו כבר נאמר ונכתב רבות, כבר מרגע הקריאה הראשון הרגשתי בבית, עושר השפה, משחקי הלשון, צורת בניית הדמויות ושזירת העלילה, נהנתי מכל רגע.

אות מאבשלום מאת נאוה מקמל־עתיר הוא רומן היסטורי מרגש ועמוק, השוזר עבר והווה לתוך יצירה ספרותית מרתקת ומעוררת מחשבה. הספר נכתב ביד רגישה ומדויקת, ומצליח לאחד בין עובדות היסטוריות לבין נרטיב אישי סוחף שנוגע ללב. זהו סיפור על אהבה, זהות, נאמנות – ובעיקר על הרצון האנושי להשאיר אחריו אות. הספר מגולל את סיפורו של אבשלום פיינברג, אחד הדמויות המרכזיות במחתרת ניל"י, דרך עיניה של חוקרת צעירה שנמשכת לדמותו ולחייו ונשאבת לחיפוש אחרי האות שאבשלום ביקש להותיר אחריו – הן במובן האישי והן במובן הלאומי. מקמל־עתיר מצליחה לברוא דמויות מלאות חיים, רגישות וכאב, ולהחיות תקופה היסטורית בצורה עשירה, אמינה ומרתקת. השילוב בין עובדות לבין פרשנות רגשית עכשווית מעניק לסיפור עומק מיוחד, והופך אותו לרלוונטי גם לקורא בן זמננו. זהו ספר שמאיר באור חדש פרק חשוב ומורכב בתולדות הציונות, אך מעבר לכך – הוא עוסק בזיכרון, בזהות, ובצורך האנושי הבסיסי להשאיר חותם. ייחודו של הספר טמון בתנועתו בין ממדי זמן שונים – יומניו של אבשלום פיינברג מראשית המאה ה־20 נשזרים בחקירה בת זמננו של חוקרת צעירה, שמבקשת לפענח את חייו ומותו של האיש שהיה לסמל, אך נותר דמות חידתית. המעברים הללו בין תקופות יוצרים מבנה עלילתי עשיר ומורכב, שמזמין את הקורא להשתתף במסע של גילוי אישי והיסטורי כאחד. הספר נשען על תחקיר מעמיק, הכולל מסמכים היסטוריים, תצלומים אותנטיים, ועדויות נדירות – ודווקא מתוך הפרטים ההיסטוריים נוצרת אינטימיות ספרותית נדירה. מקמל־עתיר משלבת עובדות מוצקות עם פרשנות אנושית רגישה ומעמיקה, והופכת את הסיפור הלאומי לסיפור פרטי, ולהפך. אות מאבשלום הוא הרבה יותר מרומן היסטורי – הוא יצירה שמחברת את הקורא לשורשים, למיתוסים, ולשאלות זהות שעדיין מהדהדות גם היום. ספר חשוב, חכם ומרגש, שנשאר עם הקורא הרבה אחרי סיום הדף האחרון.

היינץ הירש הוא בעל מכוורת דבורים. הירש הוא גם אביו של רובי, חייל לשעבר שהודח מהצבא בשל עבירת משמעת. בשמונת הימים המתוארים בספר, מתוארת המערכה אליה נכנס האב מול "המדינה" על מנת לקבל דין צדק. עבור בנו. הספר כתוב כמו מחזה יווני קלאסי. כל פרק הוא מערכה במחזה שנרקם לעינינו לאט לאט מתגלים פרטים ועוד דמויות שיש להן קשר למר הירש ולסיפור חייו. הירש הוא "יקה". הוא אומנם חי בישראל וכך גם בני משפחתו וחבריו אבל רוחו ונפשו עדיין בגרמניה. קשה לו מאד להבין ולקבל את התרבות הישראלית ואין לו גם שם כוונה להפוך להיות חלק ממנה. כ"יקה" הוא דורש דיוק, יושר, סדר ותשובות. תשובות לשאלות שמטרידות את חייו ושאותן הוא מעלה לרשויות המדינה. מלחמתו ברשויות הופכת לקיבעון ולשיגעון ממש, והוא מנסה לסחוף איתו את האנשים שקרובים אליו. המקום הוא כאמור ישראל, התקופה שנות השבעים. נשמע מאד רחוק, 50 שנה אבל מאד מאד קרוב. דרך הסיפור הסופר מציף בעיות שונות ורבות ומתייחס לבעיות בוערות בחברה הישראלית הצעירה: חוצפה, חוסר כבוד, ביורוקרטיה נוקשה של הרשויות, אי קבלת האחר, חוליים של חברה פוסט טראומטית ועוד ועוד. נראה כי הירש נלחם ממש בטחנות רוח והוא לגמרי בודד במערכה. או שכך הוא מרגיש. ספר יפה מאוד שמשאיר ניחוח של פעם בסגנון הכתיבה, בגיבורים ובחוויות.

ים ומלואו הים, על מרחביו האינסופיים, היווה מאז ומתמיד השראה ליוצרים. נבחרו לאנתולוגיה עשרים וחמישה סיפורים, ביניהם של שלושה כותבים אורחים, וכל סיפור - ים ומלואו. סיפורי האנתולוגיה חושפים בפנינו את הים - אפשר את האדם - על כל גווניו ורבדיו, שלוות נפשו ותהפוכותיו. בין הסיפורים נמצא כאלו החודרים למעמקי ים הנפש; יש הצוללים לתהומות של אובדן וכאב; רבים מפליגים בסיפורי מסע והרפתקאות אל לב הים ומעבר לו - חלקם מתמקדים במהלך המסע בהתבוננות עצמית ואחרים במערכות יחסים משמעותיות; יש המציגים בסיפורם פן אקטואלי, חברתי או לאומי ויש המביאים סיפורים אישיים, ביניהם, סיפורי "הצלה" במובנים שונים, או כאלו הפותחים צוהר לתובנות חדשות בהשראת הים. ספר בנותן לנו לחוות את כל קשת הרגשות אשר הים מציף בנו, חלקם אהבתי יותר חלק פחות, ספר מהנה, קולח וקריא הן בשל תכניו המגוונים הן בשל הסגנונות השונים שיש בו והן בשל אופי מבנהו המורכב מפרקים שכל אחד עומד בפני עצמו.

אסתר גרינווד, הינה בחורה צעירה המתגוררת בפרברי בוסטון, היא זוכה לתקופת הקיץ להתמחות בת חודש בהתמחות קיץ במגזין ניו יורקי מוביל. החיים בעיר הגדולה אינם מלהיבים אותה והאירועים אשר היא חווה נותנים להרגיש מאיימת ואט אט היא מאבדת את האיזון הנפשי. מאיזון והיא מרגישה שהיא מאבדת את הקרקע מתחת לרגליה ואת הקשר עם המציאות. בסיומו של החודש בניו יורק כאשר היא שבה הביתה כשהיא חוזרת הביתה, היא על נתיב התרסקות. היא לא יכולה לישון, לא יכולה לאכול ולא יכולה לכתוב. היא לא מתקלחת, לא מחליפה בגדים. היא אפילו מנסה להתאבד, ולבסוף מאושפזת בבית חולים לחולי נפש. פעמון הזכוכית הוא הרומן היחיד שפלאת פרסמה, והוא ראה אור בשנת 1963, חודש בלבד לפני ששמה קץ לחייה בגיל 31. התאבדותה יצרה מיד עניין סביב הספר, אך רק שנים זכה להערכת הקוראים והמבקרים על חשיבותו ומשמעותו והוא הפך לקלסיקה של המאה העשרים - תיאור מהיימן, ריאלי וייחודי של מסע אל נבכי הנפש האנושית ולמחיר הכבד שמשלמות נשים.

רומן היסטורי עוצר נשימה הנע בין קליפורניה של ימינו לטהראן של שנות החמישים, ימי ההפיכה והמהפכה. זהו סיפור על אהבה גדולה שנקטעה, על חלומות שהתנפצו ועל שאלות שלא קיבלו מענה במשך שישים שנה. רוֹיַא, נערה אידיאליסטית וחולמנית, מוצאת מפלט מעולמה בחנות ספרים קסומה השייכת למר פח'רי, אדם רומנטיקן ואוהב תרבות. שם היא פוגשת את בהמן, צעיר יפה תואר, נלהב וצמא לצדק, שמוקסם משירת רומי. השניים מתאהבים עד כלות, אך רגע לפני חתונתם פורצת המהפכה. בתוך כאוס המהומות בהמן נעלם, ורויא נותרת שבורת לב. היא נודדת לאמריקה, מנסה לבנות חיים חדשים, אך הזיכרון והכאב אינם מרפים. שישים שנה אחר כך, מפגש בלתי צפוי מחזיר את רויא למקום שבו הכל התחיל, ומוליד מחדש את כל השאלות שלא נתנו לה מנוח: למה נעלם, איך שכח אותה, והאם אפשר להחיות אהבה שאבדה בזמן. מרג'אן כמאלי טווה ביד אומן סיפור מלא ניחוחות של יסמין ותבלינים, מראות של סמטאות טהראן הסוערות, וקולות של צעירים הנלחמים על עתידם. השפה עשירה ומלאת חיים, והאווירה מהפנטת. כקורא, נהניתי מאוד מהכתיבה הקולחת ומהעושר התרבותי שהספר מזמן: הריחות, הטעמים, הצלילים והצבעים מהמטבח ומהמסורת הפרסית מוסיפים עומק וחושניות לחוויה. יחד עם זאת, בחלקו האמצעי של הספר חשתי שהוא נוגע מעט בסגנון טלנובלה, דבר שקצת האט את הקריאה עבורי. למרות זאת, בזכות הדמויות החזקות והעלילה רבת הרגש, צלחתי את המסע הזה בלב מלא, ויצאתי ממנו נרגש ומסופק. זהו ספר שמצליח לשלב בין דרמה אישית להיסטוריה סוערת, ומותיר אחריו טעם מתמשך של געגוע, אהבה ואובדן.

לני הוא בחור גדול מידות ולקוי בשכלו, אין לו מודעות וכשר זיכרון לקוי, ומצד שני הוא בעל כוח פיזי רב בלתי נשלט, והוא איננו מודע לקיומו. חברו ג'ורג', גורר אותו עמו מנעוריהם, לאחר שנתן לדודתו של לני הבטחה לשמור עליו. אך זו משימה שהורסת את חייו שוב ושב, הוא היפוכו הגמור של לני: איש קטן וזריז, שקול ובעל לשון ומחשבה. התקופה היא תקופת המשבר הכלכלי הגדול של שנות ה-30 במאה הקודמת בארצות הברית. השניים נודדים כפועלים שכירים מחווה לחווה בקליפורניה. ובכל פעם הם מאבדים מקומות עבודה בגלל "הדברים הרעים" שלני עושה בלי-דעת, ובתום ילדותי מכמיר-לב. לני שכל מה שהוא רוצה זה ללטף כל דבר שמוצא-חן בעיניו, וכך הוא בעצם כוחו הורג את כל מה שהוא אוהב. הסביבה מאד נטולת רגשות, אנשים בודדים וחשדניים. לעומת ללני וגו'רג' יש זה את זה, ויחד הם חולמים על חווה קטנה שלהם, אשר בה יחיו רק למען עצמם, עלילת הנובלה נמשכת על פני שלושה ימים בחווה החדשה שהשניים מגיעים אליה. אשר בה במפתיע, מתעורר לראשונה הסיכוי למימוש החלום. בחווה אנחנו נחשפים לדמויות נוספות מעולמות שונים כאשר לכל אחד יש חלום והחלום ושברו הוא הנושא המרכזי בנובלה. 'של עכברים ואנשים' או כפי שלפעמים קוראים לה 'על עכברים ואנשים' היא אחת הנובלות העזות ביותר בכל הספרות האמריקנית, והייתה ההצלחה הספרותית הגדולה של סטיינבק (חתן פרס נובל לספרות לשנת 1962), שנתיים לפני 'ענבי זעם'. 117,000 עותקים שלה נמכרו בפברואר 1937, החודש הראשון להופעתה.

קובץ של תשעה סיפורים שנכתב על ידי יחזקאל רחמים שזכה בפרס אקו"ם. בספר זה הסופר אינו טווה סיפורים מדימיונו אלא טווה לפנינו את עולם ילדותו, התבגרותו, בחרותו במגוון אירועים וחוויות אשר עיצבו את דמותו. ההתבוננות של הסופר בסובב אותו ובעיקר באנשים השונים יורדת ברגישות רבה לרבדים עמוקים מאד ומעלה שאלות חברתיות רבות של שוויון. הדמויות רובן נמנו על אנשי השוליים השקופים אך הוא מגלה לנו בהן מורכבות, רגישות, תובנות וחוכמת חיים. הסיפורים נותנים לנו הצצה לפינות שכוחות שבדרך כל אנו חולפים לידן ללא מתן מחשבה נוספת אך חבוי בהן עולם שלם. ניכרת בסיפורים אהבת האדם שיש לסופר יש בו לא מעט סיטואציות לא פשוטות אך הן מובאות בעדינות רבה ובחמלה ולא מתוך תחושת קיפוח. מעבר לכך בין השורות פורצת אהבתו והערכתו של יחזקאל להוריו אשר ידעו למרות המחסור לתת לו משענת ובסיס איתן להתפתח ולצמוח. שניהם אנשים פשוטים אך עם הרבה ניסיון וחוכמת חיים אשר עשו כל שיכלו לילדיהם. אני מאד אוהב את אופן כתיבתו של יחזקאל רחמים והאופן שבוא הוא שוזר משפטים ומטבעות לשון חדשים אשר נותנים חוויה כמו המשפט "ממרחק התנפלה עליו מסכת עץ כהה" או "קובי הבריח עיניים לדלת". הכרתי את יצירתו בספרי השירה שפרסם אשר גם אותם מאד אהבתי וכבר אז נשבתי הוקסמתי מיכולות הכתיבה שלו ומראייתו את העולם ודייריו. אני כותב וכותב ומרגיש שאני לא מצליח להעביר את החוויה וההנאה שהייתה לי מקריאת הספר, אהבתי את כל הסיפורים והצטערתי כאשר הגיע הספר לסופו אז בקיצור קנו את הספר וקראו בעצמכם, קנו גם לילדיכם וחבריכם ולדעתי יש גם להכניס אותו לתכנית הלימודים בבתי הספר.

כאשר קראתי על הספר הוא תואר כ"ספר עיון, פוגה מטפורית ברוח לואיס קרול בנושאים רבים ופילוסופיות הנוגעים שאלות מתמטיות, מדעי המחשב, מוזיקה, גנטיקה, לוגיקה ולאמנות. מטבע הדברים אמרתי לעצמי זה בדיוק ספר בשבילי. נכתב עליו שהוא דן בקשר בין המוזיקה של באך, ציוריו של אֶשֶר, ותגליתו של גֶדֶל בלוגיקה מתמטית? מה בינם לבין התהליכים שבבסיס פעולתו של התא החי? כל אלה מוסברים בבהירות ובשפה שווה לכל נפש. הסברים עיוניים שזורים בדיאלוגים שנונים ומלאי שעשועי לשון ומחשבה, בין דמויותיהם של אכילס, הצב, וחברים אחרים. הספר שהיה מכבר לקלאסיקה ראה אור לפני 32 שנים בשנת 1979 וזכה בפרס פוליצר (בשנת 1980). לספר שכזה לא יכולתי פשוט לסרב ובלא מעט כסף רכשתי את הספר את כל 850 העמודים שבו והתחלתי לקרוא. הספר מחולק לשלושה חלקים, אחד לכל אחד מגיבוריו. הלוגיקן גדל, האמן אשר והמלחין באך. כאשר כל אחד מהם מסתכל מזווית שונה ומתוך עולמו וגאוניותו מנסה לענות על השאלה "האם מילים ומחשבות שומרות על חוקיות פורמלית או לא?" הספר היה אתגר לא קטן, ראשית בהיבט הטכני להחזיק ביד ספר של 850 עמודים לא קל תרתי משמע, גם מבחינת התכנים היו לא מעט מיקרים שגם אחרי שקראתי פיסקה מסויימת שלוש פעמים עדיין לא הצלחתי לרדת למשמעותה. הקושי העיקרי נבע גם מהעובדה שהראשון בסדר הוא הלוגיקן גדל ולי היה הקשה ביותר להבנה ולכן דבר ריפה את רוחי. חייב להודות לא הצלחתי לקרוא א הספר עד תומו, נשברתי לאחר כ-200 עמודים וגם ממה שקרתי מעט מאד הבנתי. אין ברירה חייב כל אחד מאיתנו להכיר גם במגבלותיו האישיות.

מטרת הספר כפי שמצהיר עליה המחבר כבר בתחילת הספר היא להחזיר אותנו בשאלה והוא נבקש לעורר ספק ולפתוח דיאלוג פילוסופי. הספר מוביל אותנו דרך חשיבתם של הוגי דעות שונים, חשובים ומגוונים שמייצגים ספ וחיפוש לאורך ההיסטוריה דוגמת דיויד יום - פילוסוף הספק וההשפעה על תודעה אנושית., סוקרטס ופירון - ששוברים מוסכמות ודורשים עדות ומחשבה רציונלית, ואלפרד אייר – המדבר על תיאורים וניגודים בין אמונה לביקורת. העמדות המרכזיות המוצגות בספר הן: 1. האמונה של אלוהים בדמות האדם – היא כפירה באל האמיתי. אם האל הוא רק דמות עם התכונות והמחשבות שלי – זו בעצם היינו אנחנו בזיוף דתי. 2. תפקידה של הספקנות לא מדובר בביקורת שלילית – הספק תורם לחשיבה ביקורתית, במיוחד בזמן שהדת מעורבת בפוליטיקה ובהשפעות חברתיות. 3. ריפוי פוליטי מתחיל בריפוי תיאולוגי פוגל טוען שמשבר פוליטי-חברתי דורש קודם כל שינוי בתפיסה של האל – השחרור הדתי הוא המאיץ לשינוי חברתי רחב יותר. 4. אלוהים קיים או לא? אין לנו יכולת להוכיח שאין אלוהים באותה מידה שאין לנו יכולת להוכיח שיש אלוהים ולכן אין לנו גם מושג מה הוא רוצה או מצפה מאיתנו וכל אלה שחושבים שהם יודעים בהם תמונה הסכנה. הספר קצר וממוקד (כ־104 עמודים), כתוב בגישה קלילה, הומוריסטית וחריפה, מתאים למי שמחפש הצצה מהירה לעומק. לדברי המבקרים, מדובר "בספר פצפון אך מרוכז", שמתאים במיוחד לקהל שמחפש עיסוק פילוסופי בשפה עכשווית וקולחת. אני מאד נהנתי מהספר וממליץ בחום לכל אוהבי הפילוסופיה והמחשבה החופשית.

בעידן התובעני ורצוף האירועים שלנו מטבע הדברים יש הצפה של ספרי השראה אשר מנסים לעזור לנו כיצד לצלוח את פרק החיים שלנו על פני האדמה. אנשים רבים חווים בחייהם מסע אשר בעקבותיו צרפו תורה כיצד להתגבר על המכשולים ודרישות שיש לסובבים מאיתנו וגם לציפיות שלנו מחיינו. בספרה עינת סעדון חולקת איתנו את תורת החיים שהיא זיקקה תחת הכותרת KEYS והיא אכן בנויה מסדרה של מפתחות לחיים. לכל אחד מאיתנו יש לדעתי את כל המפתחות האלה אבל השוני הוא בעוצמתו של כל מפתח אצל כל אחד והדרך בה אנו פועלים ומנהגים נגזרת משילוב העוצמות של המפתחות השוני ובזה אנחנו נבדלים איש מאחיו. הכרת המפתחות, יעודם וההבנה מה חלקו של כל מפתח במבנה האישיות שלי עוזרת לנו לחזק את עוצמת של המפתחות החלשים ובכך לאזן את דרכנו. בספר עינת מתארת את פרקי חייה וכיצד למדה מהם ויצרה את התורה הזו. יש בספר תובנות רבות אשר אני בטוח שכל אחד יכול להתחבר אליהן, ללמוד ולשפר את עצמו והתנהלותו בעולם. גם אם לא הכל מדבר אליך יש בו שפע וחומר למחשבה ומן הראוי שכל אחד מאיתנו ינסה להיות גירסה קצת יותר טובה של עצמו וכולנו כחברה נרוויח מכך, ממליץ לכם לקרוא ולהטמיע, גם לי ל הכל התאים אבל בהחלט דייק לי כיווני מחשבה ודרכי פעולה ונתן לי גם כלים מעשיים איך לצלוח את נהר החיים.