שְׁרָגָא

                                                                                                                         10 בספטמבר 2022

אֵינֶנִּי זוֹכֵר אֲבָל לְרֶגַע לֹא שׁוֹכֵחַ,
בַּהֲוָיָתִי וּבְחַיֵּי אַתָּה תָּמִיד נוֹכֵחַ,
בְּכָל שִׁירַי, בֵּין הַשּׁוּרוֹת, הַחֲרוּזִים,
סִתְרֵי קְשָׁרִים אֵלֶיךָ שָׁבִים וְנִרְמָזִים.

נֵר קָטָן תָּמִיד בּוֹעֵר בִּי וְלֹא אוּכָּל,
זוֹהֵר בְּאוֹר גָּנוּז וּלְעוֹלָם לֹא יֶחְדַּל,
מְחַבֵּר אוֹתִי לְשָׁרְשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה, לַיַּהֲדוּת,
לַעֲיָרוֹת וּדְמוּיוֹת שֶׁעָלוּ בֶּעָשָׁן בַּגָּלוּת.

עֲרָכִים עֲלֵיהֶם גָּדַלְתִּי בְּבֵית אַבָּא,
נִטְמְנוּ בַּעֲרוּגַת יַלְדוּתִי עוֹד עִם סָבָא,
וְלַמְרוֹת שֶׁחָלְפוּ עִידָּנִים וְהָעוֹלָם אַחֵר וְחָדָשׁ,
גַּם אֲנִי אֶת יְלָדַי מְחַנֵּךְ לְכָל מָה שֶׁמּוּאָר וּמְקֻדָּשׁ.