כְּמוֹ הֶבֶל פֶּה שֶבְּיוֹם קַר עִם הָרוּחַ נָמוֹג

כְּמוֹ הֶבֶל פֶּה שֶבְּיוֹם קַר עִם הָרוּחַ נָמוֹג,
רְגָעִים אַחֲרוֹנִים עַל הַקִּיר צִיֵיר הַמָּחוֹג,
עוֹד לִיטּוּף, עוֹד נְשִׁיקָה, עוֹד חִיבּוּק,
מַבָּט פְרִידָה בָּעֵינַיִים דּוֹמְעוֹת וּבְכִי חָנוּק,
וּבְּשֶׁקֶט, בְּשֶׁקֶט, בִּדְמָמָה, לְלֹא קוֹל,
בְּדַף חַיֶּיךָ תְּנוּעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל מִכְחוֹל.
נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה, בשַׁלְוָה בְּלִי כְּאֵב,
לִפְנֵי רֶגַע אַתְּ כָּאן וְעַכְשָׁיו רַק בָּלֵב,
כְּמוֹ בְּחַיָּיך – עָנוּגָה, רַכָּה, צַמְרִירִית וְלָבָנָה
כָּך בְּלֶכְתֶּךָ – בְּחַיְינוּ חָלַפְת יָפָה כְּמוֹ עָנָנָה,
אֶת רִגְעֵי הָשׁוֹבְבוּת, הָאוֹשֶׁר וְהָשִׂמְחָה,
ְאֶת דְּמוּתֵך בְלִיבֵּנוּ נִנְצוֹר לָעַד בְּחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה.