כְּשֶׁאַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה חוֹבֶקֶת חֶרְמֵשׁוֹ שֶׁל יָרֵחַ

כְּשֶׁאַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה חוֹבֶקֶת חֶרְמֵשׁוֹ שֶׁל יָרֵחַ,
יַלְּדִי אֶל הַלַּיְלָה יוֹצֵא עָטוּי מַחְלָצוֹת וְנִיחוֹחַ,
הַאִם בִּנְתִיבוֹתֶיךָ תִּצְעַד בְּרוּחַ שְׁלֵוָה?
הַאִם בְּדַרְכְּךָ תִּמָּצֵא אָהֲבָה?
הַאִם כְּתֵפַי נַעֲרָה זְרוֹעוֹתֶיךָ חוֹבְקוֹת?
הַאִם אֶת שְׂפָתֶיהָ שְׂפָתֶיךָ נוֹשְׁקוֹת?
צְעַד בְּנִי בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל הָעִיר בְּצַעַד בָּטוּחַ,
צְעַד בְּנִי, לְבַל תִּשָּׂאך כֹּל רוּחַ,
אַל תַּנִּיחַ לֶעָשָׁן הַבְטָחוֹת אֶת עֵינֶיךָ לְסַמֵּא,
אַל תַּנִּיחַ לְחוֹרְשֵׁי רָעָה אֶת לִבְּךָ לְטַמֵּא.
וּכְשֶׁאַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית שְׁחוֹר כְּנָפֶיהָ פּוֹרֶשֶׁת,
הִזָּהֵר, אַל תִּפָּנֶה לְסִמְטָאוֹת בָּהֶן רָעָה חוֹרֶשֶׁת,
לְהֶמְיַת הַנִּימִים הַדְּקִיקִים הַטֵּה אֹזֶן, הַקְשֵׁב,
הַסְכֵּת לַקּוֹל הַחֲרִישִׁי שֶׁלּוֹחֵשׁ בּוֹ הַלֵּב,
שְׁמֹר צְעָדֶיךָ, נַפְשְׁךָ וְחַיֶּיךָ,
כִּי גַּם חַיַּי לֹא חַיִּים בִּלְעָדֶיךָ.

10 אפריל 2007