כל כך רצינו גשם, מים, נשאנו בתחינה מבטנו לשמים, התפללנו לגשמי רצון, ברכה ונדבה, ביקשנו, השקה במימייך אדמה חרבה. ואז משמים לפתע באו מים רבים, אך היו אלה מי ראש, לא מים חיים, ומוריד הגשם לא השיב את הרוח, ובסערה גדולה געש וללא רגע לנוח, וכחלוף הקצף על פני המים, לקח אותך עימו חזרה לשמים. ובעיתון נכתב באותיות של טל ומטר, על חייך שרה ואיך תם ונגמר, כל כך כואב, כל כך מיותר.
