כל בוקר להקיץ ומנגד המיטה הריקה


22 Apr

                                                                                                             22/4/80

כל בוקר להקיץ ומנגד המיטה הריקה,
ובהידוק לסתות להחניק צעקה.
פתאום יצאת למרחקים נעלמים,
אינך ישן אך גם אינך ער -
פשוט אינך.
וכל החדרים ריקים המולתך,
וכל החדרים מלאים -
אין היותך.
אייכה ?
הן כל הבית צרוף טביעות כפייך,
והדמעות כמו יגע והלילות -
לא-שנת,
וכל מבט מנשיית כאב נושך
זוב דם שפתיים,
ובאגרוף קמוץ חולפת עוד שעה,
עוד יום,
עולה עשן דמותך כמו חלום,
וגם תרופת המטוטלת ומחוגי האורלוגין,
מקהים רק קצה קצהו של הדין,
ומנגד המיטה הפעורה מול קירות אפורים
גונחת בלי קול - אילמותן של שפתיים
וצורח הכאב במבט העיניים
ועוקר מצירם שעריו של שמיים,
אכן ברוך הדין, ברוך הדיין,
אך לעזאזל היכן האמת ?

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות