21 באוגוסט 2022
חָלָל שֶׁל חֹסֶר דְּאָגוֹת נִפְעַר בִּי, אַיָּלָה אָמְרָה,
וַאֲנִי כָּל כָּךְ הֵבַנְתִּי וְהִפְנַמְתִּי צַעֲרָהּ.
כָּל הַדְּאָגוֹת הִתְאַדּוּ לְפֶתַע פִּתְאוֹם,
אֵין עוֹד לַחֲשֹׁשׁ מַה יֵּלֶד לַיְלָה אוֹ יוֹם.
הַאִם מִמִּטָּתוֹ קָם וְחָלִילָה נָפַל?
הַאִם שָׁתָה דַּי וְהַאִם גַּם אָכַל?
הַאִם הוּא בּוֹדֵד? אוּלַי הוּא עָצוּב?
הַאִם חָשׁ בְּטוֹב אוֹ שֶׁמָּא כָּאוּב?
וְהָאֲדָמָה שֶׁפָּעֲרָה פִּיהָ וְאֶת אַבָּא חִבְּקָה,
גַּם אֶת כָּל דַּאֲגוֹתַי אִמְּצָה לְחֵיקָהּ.
וּכְמוֹ בָּלוֹן שֶׁלְּפֶתַע הִתְרוֹקֵן מֵאֲוִיר,
נֶחָמָה מוֹצֵא בְּשׁוּרוֹתָיו שֶׁל הַשִּׁיר.