בְּזֶה הַלַּיְלָה לְפָנַי 48 שָׁנָה,
חֲנוּכִּיּוֹת דָּלְקוּ בְּכָל חַלּוֹן וּפִינָּה,
בְּלֵיל חוֹרֶף סַגְרִירִי, גָּשׁוּם וְקַר,
אֶת חַיַּי רָצָה לִקְטוֹף אִישׁ רַע וְאַכְזָר.
אַךְ עוֹדֶנִּי כָּאן, לֹא צָלְחָה דַּרְכּוֹ,
וְהוּא בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה מָצָא אֶת מוֹתוֹ.
מֵרְסִיסֵי הַלַּיְלָה הַהוּא גּוּפִי לֹא נִיזּוֹק,
אַךְ בְּרוּחִי וְנַפְשִׁי נִנְעֲצוּ הֵם עָמוֹק.
מֵאוֹתוֹ הַלַּיְלָה צָרוּב בְּזִכְרוֹנִי כָּל רֶגַע רוֹעֵם,
וּבִמְיוּחָד הַשֶּׁקֶט שֶׁאַחֲרֵי, בְּאָזְנַיִים הוֹלֵם.
אֶת רֵיחַ אֲבַק הַשְּׂרֵיפָה הָאַף לֹא שׁוֹכֵחַ,
וְעַל דַּם הַנּוֹפְלִים אֵין מְחִילָה, אֵין סוֹלֵחַ.
לֹא הָיְתָה בִּדְבַר יַד אֱלֹהִים,
וְגַם לֹא נֵס גָּדוֹל מָנַע בְּכִי אֲבֵלִים,
הַמַּזָּל כְּמוֹ הַסְּבִיבוֹן חַג וּמוֹעֵד,
עוֹד מְעַט בּוֹקֶר חָדָשׁ נִרְאֶה מָה יוֹם יֵלֶד.
