9 למאי 2004
פַּעַם בַּיָּמִים רְחוֹקִים רְחוֹקִים
נָהַגְתִּי לָלֶכֶת בְּכִיסֵי מִכְנָסַיִם תְּפוּחִים
מְלֵאִים גְזִירֵי נְיָר, פִּתְקָאוֹת – חֲלוֹמוֹת, חֲלוֹמוֹת
לְכָל מָקוֹם שֶׁהָלַכְתִּי הֵם בָּאוּ אִתִּי
אָהַבְתִּי לְחוּשׁ אוֹתָם בְּכָל פַּעַם שֶׁהִכְנַסְתִּי יָדִי לְכִיסִי
לֵמוֹלֵל, לְמַשֵּׁשׁ, לִשְׁלֹף וּלְהוֹצִיא אֶל הָאוֹר.
פַּעַם, בַּיָּמִים רְחוֹקִים,
רוֹקַנְתִּי אֶת כִּיסַי וְעָרַמְתִּי אֶת הַפְּתָקִים עַל שֻׁלְחָנִי,
סְדוּרִים לִפְנֵי צֶבַע, לְפִי רֵיחַ וְטַעַם,
אָהַבְתִּי לֵדָפדֵף בָּהֶם, עָרוּכִים לִפְנֵי עֲרֵמוֹת, עֲרֵמוֹת
מוּכָנִים לְזִינּוּק אֶל הָאוֹר.
פַּעַם בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ,
הִכְנַסְתִּי אֶת הַפְּתָקִים לַקֻּפְסָא שֶׁעָמְדָה עַל שֻׁלְחָנִי
צְרוּרִים בְּגוּמִיָּה חֲבִילוֹת, חֲבִילוֹת
אָהַבְתִּי לְהָרִים אֶת הַמִּכְסֶה וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם
כְּמוֹ זִכְרוֹנוֹת רְחוֹקִים, כְּמוֹ הַבְטָחוֹת שֶׁטֶּרֶם קִיַּמְתִּי.
כְּיוֹם הַקֻּפְסָא נִמְצֵאת בִּמְגֵרַת הַשֻּׁלְחָן,
וְכִמְעַט שֶׁאֵינֶנִּי פּוֹתֵחַ אוֹתָהּ כָּלַל
וְהַפְּעָמִים הַיְּחִידוֹת שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ אוֹתָהּ הֵן רַק כְּדֵי
לְהַכְנִיס פְּנִימָה פֶּתֶק נוֹסָף – עוֹד חֲלוֹם שֵנִגְנָז.