וְאוּלַי עַכְשָׁיו

וְאוּלַי עַכְשָׁיו הֵם מִסְתַּכְּלִים עָלֵינוּ יַחַד מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת,
הוּא כְּבָר וָתִיק וְרַב נִיסָּיוֹן הִיא עֲדַיִן נִרְגֶּשֶׁת,
הוּא בִּזְרוֹעוֹ חוֹבֵק אֶת כְּתֵפָהּ,
הִיא בְּיָדָהּ אֶת מָתְנוֹ מַקִּיפָה.

הוּא עוֹשֶׂה לָהּ סִיּוּר בְּכָל פִּינָּה וַאֲתָר,
וּמַדְרִיך אוֹתָהּ מַה אָסוּר וּמַה שָׁם מוּתַר,
הֵיכָן הֵן "סֵתֶר כְּנָפָיו" וּמַה זֶה "צְרוֹר הַחַיִּים",
וְאֵיפָה "מַעֲלוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים".

וְאַחֲרֵי רוֹב שָׁנִים שֶׁל בְּכִי שֶׁנֶּחְנַק בַּכָּרִית,
וְלֵילוֹת אֲרוּכִּים שֶׁל דְּמָעוֹת לְלֹא קֵץ וְאַחֲרִית.
הִיא מַבִּיטָה בּוֹ בְּרוֹךְ וְסוֹף סוֹף מְחַיֶּכֶת,
הִיא יוֹדַעַת מִפֹּה כְּבָר אֵין לוֹ לְאָן עוֹד לָלֶכֶת.

כָּל אֶחָד עוֹד יַגִּיעַ - מִי מוּקְדָּם וּמִי מְאוּחָר,
כּוּלָּנוּּ לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם נַגִּיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר,
וְאֵין שׁוּם סִיבָּה אוֹ צוֹרֶךְ לְזָרֵז וּלְמַהֵר,
כִּי מִזֶּה הַמָּקוֹם אַף אֶחָד לֹא חוֹזֵר.