הָרֵי יָדַעְנוּ, וְהָיָה זֶה בָּרוּר כִּי עוֹד צַעַר נֵדַע

הָרֵי יָדַעְנוּ, וְהָיָה זֶה בָּרוּר כִּי עוֹד צַעַר נֵדַע,

אַך בֵּאֵיזֶה פִּינָה גַּחֶלֶת תִּקְוָוה לֹא אָבְדָה.

וְעַכְשָיו כְּשֶאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין כְּבָר נִיסִים,

הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת וְהַלֵּב נִשְׁבַּר לֵרְסִיסִים.

נְטוּעִים לְרַגְלֵי תֵּל הֶעָפָר שֶאוֹתָּך מֵחַבֵּק,

הוֹלְכִים לְדַרְכֵּנוּ אֲבָל לִיבֵּנוּ מְמָאַן לְהִתְנַתֵּק.

בְּרֹאשׁ זֶרֶם תְּמוּנוֹת, רִגְעֵי חַיִּים חוֹלְפִים,

זִכְרוֹנוֹת אֲשֶׁר אֶת תַּבְנִית הַחַיִּים מְגַלְּפִים.

צְלִילִים וְקוֹלוֹת, טְעָמִים וְרֵיחוֹת,

צָפִים עַל גַּלֵּי זִכָּרוֹן, מַעְלִים נִשְׁכָּחוֹת.

תָּוֵי דְּמוּתֵך, קוֹל צְחוֹקֵך, הַמַּבָּט, הַחִיּוּךְ,

נִנְצוֹר כְּאַבְנֵי חֵן יְקָרוֹת לְזִכְרְךָ בָּרוּך.

הָעוֹלָם כְּדַרְכּוֹ, לְרֶגַע לֹא הֶחֱרִישׁ וְשָׁתַק,

עוֹף הַשָּׁמַיִם פָּרַח וְּפָרוֹת גָּעוּ בַּמֶּרְחָק,

צִיפּוֹרִים לֹא עָצְרוּ מְעוּפָן בַּשָּׁמַיִם,

וְגַלֵּי הַיָּם הִתִּיזוּ רְסִיסִים שֶׁל מַיִם,

וְשׂוּם בַּת קוֹל לֹא יָצְאָה וּדְבָר לֹא נֶאֱמַר,

עוֹד סיפור חַיִּים נֶחְתַּם וְנִגְמַר.

נכתב לאחר פטירתו בטרם עת של דורון ניסים ז"ל.