הרוח טורפת פניי


28 Jan

                                                                                                      28/1/80

הרוח טורפת פניי באצבעותיה קרות,
בחלונך אין אור,
גם ליבי חשוך
ואני תועה באפלת חדריו
ותוהה על מילים שאמרת.
הגשם מטביע דמעותיו בשלי
והרוח נושאת קריאותיי
אך אין אוזן שומעת.
הרחובות רטובים וריקים רק
קול פסיעותיי
בחדריי ליבי הריקים מהדהד
אצבעותיו של הקור מטפסות בעורפי
עוד יום בלעדיך עבר
מתחת לחלונן אחכה גם מחר
אינני חש עוד בקור
רק ממתין לרגע בו
יידלק האור.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות