הנחנו שלושה לבבות


02 Jun

                                                                                 2/6/79

הנחנו שלושה לבבות
על אריג חוטים דקיקים של
עצבות.
אט-אט פתחנו הדלת,
אומנם חרקו הצירים
וצללי מילים צלילן טרם בא
עלו מפיות קפוצי חרדה
אך משב של אויר רענן
טיפס חרישית וחרך כל כאב
שלשה לבבות - באין פתרון
באין אעם תופים וקול חצוצרות
רק הדופק מאיץ מרוצתו
בנתיב נעלם של כאב
ובעורק דמעות שיבשו.
לכל משולש בעולם, בשלשה נתונים
די - ויש פתרון
אך לכזה משולש כמו
אנחנו
אין משמעות לאורך כל צלע
או מידת זוויות
ולהנדסת הלב אין כלל
ואין חוק.
ואני חזרתי, ארזתי
ליבי בנייר צלופן מרשרש
והמילים הדמומות בחלל החדר
צפות.
כעת בלילה יושב מול הים
מתבונן בקצף הגווע לאט
וכמו הגלים - ללא כוח
מוטח אל החוף
ונוצר כוחותיי לגל האחרון
שישטוף אותי
ואת הכל אחריי.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות