מאי 2026
בְּיַלְדוּתִי מֵרֹב דְּאָגָה אִמִּי צִילקָה אֶת נַפְשִׁי,
כָּל חַיֵּי מַאֲבָק לָצֵאת לַחָפְשִׁי,
לְעִתִּים הִצְלַחְתִּי לִפְעָמִים לְאָחוֹר נָסוֹג,
אֶת שֶׁדֵּי יַלְדוּתִי מְנַסֶּה לְהַשְׁתִּיק, לַהֲרֹג.
חוֹצֵב חַיִּים בְּצֵל מַעֲשִׂים, מִשְׁפָּטִים, חֲוָיוֹת,
אַךְ פָּצוּעַ גּוּפִי וְזָרוּעַ כְּוִויּוֹת.
בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים לָמַדְתִּי לְקַבֵּל וְלִסְלֹוחַ,
יֵשׁ יָמִים בָּהֶם עָיַיפְתִּי, תַּשְׁתִּי אֵין כּוֹחַ,
מִלֵּילוֹת רָווּי חֲלוֹמוֹת, פְּחָדִים וְסִיּוּט,
לְהִתְעוֹרֵר עָיֵיף וּלְהַטְבִּיעַ זִכְרָם בְּשִׁירָה וּפִיּוּט.
נכתב במסגרת תרגיל כתיבה באתר "שבילי מילים
בנושא "דברים שמעולם לא אמרתי".
