21 בפברואר 2025
בְּלֶב הָעִיר מַעֲיָין יְצִירָה מִתְהַוֶּוה וְנוֹבֵעַ,
בֵּין הֲמוּלַּת מוּסַכִּים וּבְשֶׁקֶט רוֹגֵעַ,
אֵירוּעֵי הַשָּׁעָה וְדַוְוקָא הַיּוֹם,
הַצָּרוּב וּמְצוּלָּק כְּאֵבִים בְּכָתוֹם,
הֱבִיאוּנִי רַגְלַיי, בִּשְׁעָרָיו בָּאתִי הֲלוֹם,
פָּסַעְתִּי פֶּסַע לַיְּקוּם שֶׁל חֲלוֹם.
בּוֹ הַכֹּל אֶפְשָׁרִי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה,
לְמַצּוֹת אֶת כָּל מָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ צְפָנָהּ.
בְּמָקוֹם שֶׁכִּמְעַט מִכָּל חֵפֶץ הוּא חַף,
נִיתָּן לִזְרוֹם וּלְהִתְנַפֵּץ לְאָן שֶׁהָרוּחַ תִּסְחַף.
בְּכָל תְּנוּעָה מַנָּח כַּף הַיָּד, אוֹ מַבָּט,
בְּכָל צְלִיל שֶׁנִּשְׁמַע, בְּכָל מִילָּה וּמִשְׁפָּט,
יֵשׁ מַשְׁמָעוּת וּמֶסֶר, כַּוָּונָה וְסִיפּוּר,
וְנִיתָּן כָּל דָּבָר לִבְחוֹן, אֵין מוּתָּר אוֹ אָסוּר.
וְעַל הַכֹּל מְנַצַּחַת בְּגוּף קָטָן וְנֶפֶשׁ גְּדוֹלָה,
אִישָּׁה אַחַת נַאֲוָוה שֶׁמְּרוּחָה מַאֲצִילָה,
בִּקְמָטִים שׁוֹתְתֵי כְּאֵב, לְהוֹלִיד סִיפּוּר, חֲוָויָה,
לְשַׁתֵּף מֵי מַעְיָין זַכִּים שֶׁאֵין בּוֹ לְעוֹלָם רְוָויָה.
©️ כל הזכויות שמורות לאיל תמוז