19/4/80
בין עלי הכותרת, בין פרחי הגן
הרוח טומנת זירעוניי צפונותיו של הזמן,
גם אנו חולפים עם הרוח
אך דבש שפתותינו באושר יפוח,
ענבל לשונך בזוג חיכי מלטף,
ובניחוח בשמייך דמות הירח משתקף,
ואין בי מילים אחרות צעקתי, מלבד
את, איתך ואנחנו שנינו לבד,
וירח כל ערב נולד וסהר כל שחר גווע
ואני אל גופך קרב ונוגע
ואני אל גופך קרב ויודע.