אמרה לי : "לשכוח" ומשהו בתוכי מת. הזמן זרע זרעיו בזדון בסדקיי שח קומתו והשיח לשיח קורות כאביי. אמרה לי : "בזמן יש מרפא" אך זרעיו נבטו והיכו בי שורש וסדקיי התרחבו אך המילים עדיין גדולות מעבור בו וביום בו עברו המילים ידעתי שגם היא לא תוכל לתפור הסדקים צריך להדביק השברים.
