אם הייתי טמבל הכל היה הרבה יותר פשוט והייתי יכול ליהנות מכל רוח שטות בלי מחשבות שרצות ומטרידות ועולות ויורדות ודופקות בעקביהן במדרגות ליהנות כל בוקר מהשמש מחדש מבלי לערוך חקירות היכן הייתה אתמול מה תעשה מחר לא לנהל מעקב צמוד אחרי המוח אלא רק סכומי ביניים לעיתים רחוקות. אם הייתי טמבל להסתכל בשמים בלילה זה כיף לא-רגיל בלי לחשוב על אינסוף ונצח ומוות אבל כנראה שאיני טמבל וקשה מאד לשנות את המצב ועוד יותר קשה לחיות עם זה, כמו שזה.
