אֲנִי אוֹהֵב שִׁירִים לָרוֹב,
וְאַף מֵיטִיב שִׁירִים לִכְתּוֹב,
מַעֲרִיךְ שִׁיר שֶׁל מֶסֶר וְאֵיכוּת,
שִׁיר עִם חֲרִיזָה, מִשְׁקָל וּשְׁלִיחוּת.
גַּם לָנוּ מִבַּיִת שִׁיר שֶׁלָּנוּ, אַחַת מְיוּחֶדֶת,
מְלֵאַת שִׂמְחַת חַיִּים, חַיְיכָנִית וְנֶחְמֶדֶת,
נוֹעַם פָּנֶיהָ אֶת הַבַּיִת מֵאִיר,
וְאַהֲבָתָהּ לְאוֹרִי, בְּנֵנוּ, אֶת הַנֶּפֶשׁ תַּסְעִיר.
וְעַתָּה חָלְפוּ ל"ב שָׁנִים, הַיּוֹם יוֹם הוּלֶּדֶת,
נְבָרֵךְ וּנְאַחֵל אֶת יְקִירָתֵנוּ – כַּלָּתֵנוּ הַמְּצוֹדֶדֶת,
שֶׁכָּל מִשְׁאֲלוֹתַיִךְ תִּתְגַּשֵּׁמְנָה – אָמֵן!
וְכָל חֲלוֹם יַהֲפוֹךְ לִמְצִיאוּת – יָקוּם וְיִתָּכֵן!
בִּמְיוּחָד בְּשָׁנָה מְעוּבֶּרֶת כִּפְלַיִים,
בְּחוֹדֶשׁ אֲדָר נִרְבֶּה בְּשִׂמְחָה שִׁבְעָתַיִים,
וְנוֹסִיף שֶׁפַע בְּרָכָה וּמֵיטַב הַבְּרִיאוּת,
וְשֶׁגַּם הַלֵּידָה תַּעֲבוֹר בִּמְנוּחוֹת, בְּקַלּוּת.
חִיבּוּק חַם וְאוֹהֵב מֵהַחַמּוֹת וְהַחַם,
שֶׁבְּבֵיתְכֶם תִּישָּׁרֶה אַהֲבָה לְעוֹלָם,
וְדַרְכְּכֶם תִּהְיֶה סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים,
אוֹשֶׁר, שִׂמְחָה וְנָחַת רוֹב שָׁנִים.
