לְתֹמֶר הַיָּקָר לְבַר הַמִּצְוָה,
הַיּוֹם אַתָּה הַמֶּלֶךְ בְּלוּחַ הַשַּׁחְמָט שֶׁל מִשְׂחַק הַחַיִּים,
אֶת תַּפְקִידֵי הָרָצִים וְהַפָּרָשִׁים מַחֲלִיפִים בֵּינֵיהֶם אֲחוֹתְךָ וְהָאַחִים,
הוֹרֶיךָ הֵם שְׁנֵי הַמִּבְצָרִים אֲשֶׁר מְגִנִּים עָלֶיךָ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל,
וְעִם שׁוּרַת חֲבֵרִים לְפָנֶיךָ - אַתָּה כָּל יָכוֹל.
גַּם אַתְּ הַמַּלְכָּה שֶׁלְּךָ עוֹד תִּמְצָא כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ הַזְּמַן הַנָּכוֹן,
שְׁקֹל צְעָדֶיךָ, וַעֲשֵׂה מְהַלְּכֶיךָ בִּתְבוּנָה וּבְבִטָּחוֹן.
מְאַחֲלִים שֶׁתָּמִיד תַּשְׂכִּיל קָדִימָה לְהִתְבּוֹנֵן,
לִצְפּוֹת אֶת הַבָּאוֹת וְאֶל הַנִּצָּחוֹן לְהִתְכּוֹנֵן.
אַךְ תִּזְכֹּר שֶׁלֹּא הַכֹּל הוֹלֵךְ לְפִי הַתָּכְנִיּוֹת תָּמִיד,
בַּחַיִּים גַּם הַפְתָּעוֹת לֹא מְתֻכְנָנוֹת שֶׁצֹּפֶן הֶעָתִיד,
מְאַחֲלִים לְךָ שֶׁרֻבָּן תִּהְיֶינָה טוֹבוֹת, מוֹעִילוֹת,
וְשֶׁתֵּדַע לְהַשְׁלִים וְלִצְלֹחַ גַּם אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא - לְלֹא תַּקָּלוֹת.
"מֵהַיּוֹם אַתָּה כְּבָר לֹא יֶלֶד", בְּאֵרוּעִים כָּאֵלֶּה נָהוּג לוֹמַר לְךָ,
אֲנַחְנוּ מְאַחֲלִים, שֶׁגַּם כְּבוֹגֵר תֵּדַע לְשַׁמֵּר אֶת הַיֶּלֶד שֶׁבְּךָ,
שֶׁתָּמִיד תִּהְיֶה סַקְרָן, תִּרְצֶה לִלְמֹד וּלְהָבִין יוֹתֵר,
בְּקֶשֶׁת שֶׁל חֲוָיוֹת וְהִתְנַסּוּיוֹת תַּעֲשִׁיר אֶת עַצְמְךָ וְלֹא תְּוַתֵּר,
עוּף גּוֹזָל, חֲתֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם,
כָּל הָעוֹלָם פָּרוּשׂ לְפָנַיִךְ - מְלוֹא חָפְנַיִם.
