בהגיע ניסן, עם בוא האביב, ריח פריחה את הנחיריים מרחיב, השמים בהירים חפים מענן שמעיב, ויופיו של הטבע שופע סביב.
על ניקיון הבית עקרות הבית שעות עמלות, וגברים תרים אחר שמץ חמץ בפינות אפלות, הילדים חולמים על אפיקומן ואגוזים, ועל מה נשתנה וחד-גדיא בתרי זוזים.
בימים קדומים האמינו כי בניסן השנה תחל, וכל שנה בזה המועד מתאחד שוב כל בית ישראל, שלום, שלווה ובריאות מכל לב לכולם נאחל, בכפר ובעיר, לכל פקיד, חקלאי ופועל.
