מאי 2001
הכל התחיל לפני כחמישים שנה,
מבטים הצטלבו מאחורי המכונה,
החיזור אומנם עוד שנה וחצי נמשך,
ולב הנערה אחרי הבחור שבי הלך,
ועד היום זה הסוד השמור ביותר,
איזה לוקש לה באוזן באוסם סיפר,
אך כך זה התחיל בין האיטריות,
הזוג החליט את חייהם במשותף לחיות.
ימי צנע ומחסור היו אותם הזמנים,
וכמו הזוג גם המדינה היתה צעירה בשנים,
אך עם אור בעיניים ובלב אמונה,
הקימו את ביתם המשותף בלב השכונה,
מיכאל כנהג מונית מדד את כבישי ישראל,
ויפה עקרת בית – לכבס, לנקות וכמובן לבשל.
והנה חלפה רק שנה וזה הזוג כבר היה משפחה,
חנה הבת הראשונה נולדה- מה רבה השמחה,
וכך זו אחר זו חיש קל השנים נוקפות,
וסביב הזוג כבר ארבע בנות טופפות,
ולכל פינה ואתר המשפחה טיילה בשבת ובחול,
לכל מקום הם הגיעו – בשברולט הכחול.
ובאותה העת את מושב הנהג עזב מיכאל
כי את המשפחה המתרחבת יש להמשיך ולכלכל,
ואת מקומו מצא מאחורי הדלפק במזנון,
כן, המשפחה עברה לעסקי המזון,
וגם יפה ידה בצלחת לא טמנה,
והיא בעסקי הפיצות – מצאה מקומה.
והדירה בשיכון צהל לכולם כבר קצת צרה,
וכך המשפחה לעיר הגדולה, לרמת גן עברה,
ותחת גשר הירקון זרמו מים רבים,
והבנות בזו אחר זו כבר לובשות מדים,
ובבית כל הזמן קולות צחוק, שמחה והמולה,
ולפני שהספקנו משהו כבר קול חתן וכלה.
ופרק מיוחד לסאגה המשפחתית נוסף,
כאשר נולד רועי, הנכד הראשון, הנכסף,
ודור חדש לאויר העולם יצא,
ולא חלף זמן רב וגם מורן נולדה,
ואז נתלי הופיעה אחרי שישה ירחים,
ואחרונים אורי וטל בין אלה הפרחים.
אך כאן את הרשימה לא נסגור,
כי עוד נכונו הנינים להיכנס בתור.
אם מסתכלים במבט ראשון מהצד,
לא בדיוק מובן מה כאן כל כך מיוחד,
בסך הכל משפחה ישראלית, עוד סיפור,
אבל כשמביטים על כולכם זה כבר ברור,
אנחנו לא סתם חוגגים היום חמישים שנה,
אלא את כל מה שבמהלכן הושג וניבנה.
ולסיום נרצה עוד את הזוג לברך,
שימשיכו החיים אליהם לחייך,
שבכל מעשיהם ימצאו הצלחה,
ושירוו נחת מכל בני המשפחה,
ועוד שנים רבות של בריאות טובה,
ואחד לשני הרבה כבוד ואהבה,
ואם אוסם ששם הכל התחיל משמעו - שפע, ברכה,
הנה הביטו בהם – ולפניכם ההוכחה.
