בוקר טוב של יום חדש, לכתה א' נלך ובלב חשש, בילקוט החדש נארוז מה שאמא קנתה, וברגל ימין ניכנס לכיתה, בבטן פרפרים לקראת הבאות, המורה סקרנים להכיר ולראות, חפשנו מימין חיפשנו משמאל, את המורה החדשה חפשנו בכל, לבסוף החידה המוזרה נפתרה, המורה כמעט כמו תלמידיה צעירה, בחורה נאה, נחמדה, נעימה, בין קהל תלמידיה פשוט נעלמה, אך בשיעור קומתה עולה על כולם, ובעיני כולנו המורה הכי טובה בעולם, אלפי, התולעת וגשש בלש לצידה תמיד עוזרים ללמד קרוא וכתוב כל תלמיד, ודף אחר דף בשמחה מתמלא אותיות, וגם בחשבון אין בכלל בעיות. והנה קבלנו גם את ספר התורה, וספוריו על פי לילי מלאים צבע ואורה.
ועתה הגיע זמן הפרידות, מאלפי והתולעת ובלי סודות, כי את כתה ב' סיימנו זה עתה, וגם מהמורה לילי נפרדת הכתה, וגם עם בלב יש על כך הרבה צער נתנחם כי יהנו ממנה התלמידים החדשים שבשער, ולילדיה שלה שביניהן נימנים, נאחל שגם להם תהיינה כאלה שנים, כי אין זה פשוט או דבר פעוט ערך, לחנך את הדור ולהורות לו הדרך.
