לאשתי היקרה, בטוב וברע, כל שנה זה חוזר, כל שנה קצת אחר, עוד קמט קטן, עוד קצת שיבה, אבל יד ביד ובלב אהבה.
הרגעים הקטנים שמהם נצרף האושר, נאספים בשקט, לאט, כמו הנשיקה של הבוקר, וכשידך חפונה בידי במיטה אל מול המרקע, גם ללא מילים, מדברות האצבעות, לוחשת השתיקה. גם במאמץ המוחות המשותף מול תשבצי עיתון השבת, ובדברים הנאמרים ללא קול רק בהחלפת מבט. פניני הרגעים הקטנים האלה בונים בית, בונים משפחה, וחיוכך שעושה לי את היום, אלי בעת בוקר הוא ההוכחה.
לבקרים שימלאו את ימינו בשלל חיוכים, לימים שימלאו את חיינו בהרבה רגעים מאושרים, לעתיד של בריאות, של עשייה וסיפוק, לבקרים שמתחילים בנשיקה ולעת ערב בחיבוק.
