היה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי הטיס העברי בארץ ישראל. נולד ברוסיה ובשנת 1906 כשאר היה כבן 12 עלה עם הוריו לארץ ישראל. הוז היה בוגר המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, בשנת 1909היה חלק מחבורה שארגנה את השמירה על העיר תל אביב. לחבורה זו שכונתה "ארבעת הגיסים". בהמשך דרכו עבד כפועל בקבוצת דגניה, ובמלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא העותומני סיים באיסטנבול בית ספר לקצינים ובמהלך המלחמה שרת כקצין. בהמשך חזר לארץ אשר הייתה אז כבר תחת השלטון הבריטי והיה ממארגני ההתנדבות לגדוד הארצישראלי בצבא הבריטי. בשנים 1920- 1930 היה חבר בוועד המרכזי של ההגנה, והיה חבר במפקדה הארצית. במהלך תקופה זו היה גם אחד מראשי תנועת העבודה ונשלח מטעמה כציר לקונגרס הציוני. בשנת 1935 התמנה כסגן ראש עיריית תל אביב ואחר מכן ראש המחלקה המדינית בהסתדרות. הקים הוז וניהל את חברת "אווירון" שמטרתה הייתה להקים תעופה עברית בארץ ישראל, בעיקר לצורכי ביטחון, על ידי הכשרת טייסים, הקמת קווי תעופה בארץ ומחוץ לה. חברה זו שימשה כיסוי ל"שירות האוויר" של ההגנה. בשנת 1940 נסע לבקר בכלא את מ"ג יורדי הסירה בכלא עכו, בדרכו חזרה בצומת פרדסיה אירעה תאונת דרכים והוא נהרג, עימו היו ברכב אשתו, ביתו, גיסתו ובת אחותו וגם שותפו בחברת "אווירון" יצחק בן יעקב וזה האחרון היה היחיד שנשאר בחיים כל היתר נהרגו. להנצחתו היה אניית מעפילים שנראה "דוב הוז" ויש רחובות על שמו במספר ערים מרכזיות, נמל התעופה הישן של תל אביב "שדה דב", קיבוץ דורות, בית ספר תיכון בתל אביב, מחלף ליד פרדסיה, ו-3 סירות בפלוגה הימית של הפלמ"ח. הרחבה למתעניינים
מושג– חז"ל - תנאים, אמוראים וסבוראים כולכם מכירים את המונח חז"ל – חכמינו זכרם לברכה, מי הם אותם חכמים? הם נחלקים לשלוש קבוצות על תקופתם והמקור לחוכמה שבה מדובר. תנאים הם חכמי המשנה, החל מהלל ושמאי, ועד רבי יהודה הנשיא, חיו בארץ ישראל עד שנת 220 לספירה, תקופה שנמשכה למעלה מ - 150 שנה. המילה תנא בארמית פירושה בעברית שנה, למד. ממנו נגזרה המילה "משנה". אמוראים הם חכמי התלמוד. רובם חיו בבבל לאחר חורבן בית שני. חלקם היו בארץ ישראל שם חובר תלמוד ירושלמי, ורובם בבבל נכתב תלמוד בבלי החל מרבי יוחנן האמורא רב ושמואל ועד רבינא ורב אשי שחתמו את התלמוד, חיו בין השנים 200 ל-500 לספירה בארץ ישראל ובבבל. המילה אמורא היא בארמית ומשמעותה אמירה. סבוראים הם חכמי בבל שבאו לבאר דברי התלמוד בסברותיהם. תקופה שנמשכה קרוב ל - 200 שנה. בניגוד לקודמיהם שיצרו את התלמוד הם לא עסקו ביצירה חדשה אלה בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד וזה גם המקור לשמם.
