אישיות – אבא הלל סילבר (1893-1963) כולנו מכירים את רחוב אבא הלל ברמת הקרוי ע"ש האיש הזה, אשר היה רב רפורמי ומדינאי יהודי מראשי הציונות בארצות הברית. אשר פעל רבות במישור הדיפלומטי להקמת מדינת ישראל. נולד בוילנה, ליטא. ומגיל צעיר היה ציוני פעיל ונלהב. כאשר היה בן עשר עוד לפני מלחמת העולם הראשונה הוריו היגרו לניו יורק. במשך שנים רבות כיהן כרב רפורמי של הקהילה בקליבלנד אוהיו. נודע כנואם חוצב להבות. בקהילתו פעל רבות למען מטרות דתיות וחברתיות. מילא תפקידים מרכזיים בחיים הקהילתיים ובזירה הציונית. היה יושב ראש ארגון ציוני אמריקה, המגבית היהודית המאוחדת, ועידת הרבנים ומוסדות אחרים. הוא התנגד בתקיפות למדיניות ההבלגה של בן גוריון, תמך בתנועות המחתרת בארץ ישראל, האצ"ל והלח"י, והאמין בזקיפות קומה אישית וציבורית. הוא תבע באופן בלתי מתפשר את פירוק המנדט הבריטי והקמת מדינה עברית לאלתר. נטל חלק במאבק היהודי-אמריקני להצלת יהודי אירופה בתקופת השואה. עם תום המלחמה הפעיל לחצים רבים על ממשל טרומן ועל הנשיא טרומן עצמו כדי שיקבלו את העמדות הציוניות ויתנו את הסכמתם להקמת מדינה יהודית. הרגע הדרמטי ביותר בחיי הדיפלומט בא ביום 8 במאי 1947, כאשר התייצב כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית בניו יורק בפני האומות המאוחדות, בשם העם היהודי כולו. לקראת ההצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת המדינה נטל על עצמו את האחריות הכבדה לניהול המערכה עם שתי הסיעות בקונגרס האמריקני, עם הממשל, עם ההססנים בתוך המחנה היהודי ובפרוזדורי האו"ם. הרחבה למתעניינים - https://bit.ly/3QNsoUD
מושג – פפאראצ'י כינוי שניתן לצלמי עיתונות שעיקר עיסוקם בצילום ידוענים תוך חדירה לפרטיות שלהם. פעמים רבות משמשת המילה ככינוי גנאי לצלמים אלה. מקור המילה הוא בשמה של דמות מהסרט "לה דולצ'ה ויטה" של הבמאי האיטלקי פדריקו פליני - צלם העיתונות "סניור פפראצו". הסרט מתאר את הצד הסנסציוני של החדשות: כוכבי קולנוע, חזיונות דתיים והאצולה הדקדנטית. הסרט מציג שבעה ימים ולילות בחייו של כתב.
מילה/ביטוי בעברית – ִאִבְקָה כך נקרא החור שבו עובר הכפתור של החולצה.
