- שירה
- מִילִּים שֶׁל שִׂמְחָה
23 באוגוסט 2022
תַּחַת שָׁמַיִם זְרוּעִים בְּשִׁבְעָה כּוֹכָבִים,
בֵּין עֲרוּגוֹת הַטִּיפּוּחַ וּבְצֵל נִיחוֹחַ בְּשָׂמִים,
יֵשׁ אַחַת שֶׁפָּנַיי מְקַדֶּמֶת תָּמִיד בְּחִיבּוּק מְחַיֵּיךְ,
מְאִירָה אֶת בֵּיתֵנוּ וְנוֹתֶנֶת טַעַם בַּחֵיךְ.
בִּיקַּשְׁתְּ שֶׁאֶכְתּוֹב גַּם מִילִּים שֶׁל שִׂמְחָה,
הִנֵּה הַשּׁוּרוֹת מַעֲלָה בְּתוֹר הוֹכָחָה,
כִּי נִיתַּן הַדָּבָר לְבִיצּוּעַ וּבְהֶחְלֵט אֶפְשָׁרִי,
וּלְךָ הָאַחַת, שִׁירַת חַיָּי, אַקְדִּישׁ אֶת שִׁירִי.
בָּרְגָעִים שֶׁל שִׂמְחָה וְשֶׁל צְחוֹק,
אֵין דַּחַף מִן הַלֵּב מַעֲמָסָה לִפְרוֹק,
וְכָל מִילָה אוֹ מִשְׁפָּט שֶׁאֶכְתּוֹב לַנְּיָיר,
לֹא תּוּכַל לְהָכִיל אֶת כָּל מָה שֶׁעָבַר.
דְּיוֹ הַמְשׁוֹרְרִים מְזוּקֶּקֶת מִדַּם הַכְּאֵב,
וְכַאֲשֶׁר רִיגּוּשַׁיי הַחַיִּים מְצִיפִים אֶת הַלֵּב,
כְּמִפְלָט וּפוּרְקַן מִילּוֹת שִׁיר לַנְּיָיר אֲנִי כּוֹתֵב,
זֶה אוֹמְנָם לֹא חוֹלֵף אֲבָל קְצָת פָּחוֹת כּוֹאֵב.
כָּל עוֹד רוּחַ בִּי אַמְשִׁיךְ וְאֶכְתּוֹב
כִּי אַף שִׁיר אֵינֶנּוּ מְסַפֵּק וְדַי טוֹב,
וְשׁוּם מִשְׁפָּט אוֹ חָרוּז, וְלוּ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר,
אֵינוֹ מְסוּגָּל לְתָאֵר אֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר.