- שירה
- לְעֵת עֶרֶב מַנִּיחַ רֹאשִׁי עַל הַכַּר
26 בפברואר 2024
לְעֵת עֶרֶב מַנִּיחַ רֹאשִׁי עַל הַכַּר,
מְצַפֶּה לְהָקִיץ לְכוֹתְרוֹת עִיתּוֹנַיי הַמָּחָר,
מִי יִתֵּן עִם שַׁחַר כַּאֲשֶׁר תַּפְצִיעַ חַמָּה,
לְנַפְשֵׁנוּ הַסּוֹעֶרֶת נִמְצָא מָזוֹר וְנֶחָמָה.
אַךְ עִם בּוֹקֶר שׁוּב הִתְנַפֵּץ הַחֲלוֹם,
הֵם עֲדַיִין שָׁם - טֶרֶם שָׁבוּ הֲלוֹם,
בַּמַּחְנָק, בְּרָעָב וּבְקוֹר, לְמוּדֵי אַכְזָבָה,
נֶאֱחָזִים נוֹאָשׁוֹת בְּכָל שְׁבִיב שֶׁל תִּקְוָוה.
כֵּן, אָסוּר לְוַותֵּר, אָסוּר לְאַבֵּד תִּקְוָוה,
עוֹד הַגַּחֶלֶת רוֹחֶשֶׁת וְהַנֵּר לֹא כָּבָה,
אוּלַי בְּזֶה הַלַּיְלָה בְּחָסוּת חֲשֵׁכָה וּתְעוּזַת הַלֵּב,
יִמְצָא מַרְפֵּא לְמַכְאוֹב וְקֵץ לַכְּאֵב.
הָיָה עֶרֶב וְהָיָה בּוֹקֶר, כְּבָר יָמִים לָרוֹב,
מָחָר, מָחָר עִם בּוֹקֶר יָבוֹא קֵץ לַמַּכְאוֹב,
וְנִרְאֶה אֶת הָאוֹר וְנִרְאֶה כִּי טוֹב,
נִרְקוֹם עָתִיד חָדָשׁ, נִפְרַע אֶת הַחוֹב.