לקרוא בך כבספר פתוח, לדפדף, לדפדף והזמן בידייך שלך מתעופף את הדברים הללו קראתי באי-מקום. ועינייך שלך עיוורות מלראות, רגלך פוסעת בשביל עקלקל שסופו ברור גם לי וגם לך, ואני ידעתי כל זאת עוד בטרם הוו הדברים, עומד מעבר לגדר ומנגד דלתותיך סגורות, סח תולדותיך בטרם היו, בוכה למען עיניך מתות שחדלו מהבן לו ניתנו לי מושכות ואפסר הייתי מובילך למקומך כי אפשר, ונפשי כשלך מפרפרת בין קירותיו של הגוף אך גם בשיאו של טרוף ישנו רסיס של הגיון צרוף. הכוכבים סחו כל זאת עוד טרם ארע, ואת שאוזנייך קרויות לכל צליל לכל קול ועינייך פקוחות לרווחה לראות את הכל, את שצרפת חכמתך בבינת ניסיון, הלכת זקופה בשביל האחרון ונותרה רק ההתפכחות והכאב האחרון.
