דווקא איבר זכרותי


01 Jan

                דווקא איבר זכרותי הזקור, הנפוח
                מזכיר לי תדיר את חולשתה של הרוח,
                נאבקת כל יום בתביעותיו של הגוף,
                מתאווה לגעת בבשר החשוף,
                בחלקות העור המתוח שרוח הקיץ חשפה,
                ובקימוריו המפתים של גוף נערה,
                נועץ מבטיי בכל זוג שדיים חצוף,
                וכל כולי רוצה רק למצוץ את הצוף,
                עד אובדן החושים בין חמוקיה לטבוע,          
                עד כלות נשימה בין שפתיה לשקוע,
                ביפי הגופות כך מביט ומתבונן
                ולפתע מרגיש כי אני כה זקן.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות