אדם אוהבני כואב ברחובות ללא שם


01 Sep

                                                                                            1/9/79

אדם אוהבני כואב ברחובות
ללא שם
פוסע ללא קול ברוח הנוראה הזאת
נוטף בטיפות של גשם דקיק
כואב ללא קול, בשקט,
בפנים.
מתרחק כמו בלון
נפוח מכאב עד כאב.
מחפש סיכה לדקור בה
הריק המלא, הדחוס שבפנים
ולי חוט ארוך שזור כאבים
שאספתי סביבי
וני אוחז בו היטב
פן יטבע במצולות הרקיע
ואין אלוהים ואין גם אותו
ואדם שאוהבני הולך לאיבוד
ואני פוחד, מנופף בידי וצועק בדממה
והוא בוהה ברקיע הצח בעננים שחורים
של היום ומחר
ואני אין-אונים מפחד למטה
ממתין לשוך הסופה והחוט חותך
עד כאב.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות