אישיות – מרטין בובר (1878-1965) סופר והוגה דעות אנתרופולוגי-דתי. נולד בווינה ונפטר בירושלים. את ימי נעוריו בילה בלבוב אצל סבו שלמה בובר, אשר בעצמו היה חוקר ומהדיר הספרות המדרשית והאגדית. שם בא במגע ראשוני וחי עם ההווי החסידי. מגע זה השפיע את השפעתו העמוקה על נפש הנער וקבע בהרבה את דרך התפתחותו כסופר וכהוגה דעות הדן בנושאים חסידיים. בובר למד באוניברסיטאות וינה, ברלין, לייפציג וציריך את המקצועות פילוסופיה ותולדות האמנות והורה באוניברסיטת פרנקפורט ע"נ מיין ומשנת 1938 ועד 1951 באוניברסיטה העברית בירושלים. אז יצא לגמלאות והמשיך בפעילותו הספרותית עד יום מותו ממש. אישיותו ופעלו של בובר מסמלים ומבליטים שני זרמים רוחניים האופייניים במיוחד לתסיסה התרבותית הכללית והיהודית בזמן הזה. המגמה האחת המוצאת בבובר את דוברה ואת מפרשה המובהק היא - דבר חיפושו של האדם את הדרך חזרה אל עצמיותו ואל מהותו. הללו אבדו לו לאדם תוך כדי שיעבודו אל הכלים והאמצעים אשר הוא עצמו יצר אותם כדי לפאר ולהאדיר את כושרו להשתמש בכוחות הטבע כאוות נפשו. תוך כדי עשותו כך איבד הוא את מהותו ולעיתים אף את צלמו והפך בעצמו לנושא כוח אלמנטרי, נטול האפשרות לגבור ולרסן את מה שנישא על ידו. המגמה השנייה, מצומצמת ומוגדרת יותר, היא רצונו של בובר לשמש ליהדות בת זמננו מוכיח בדבר חישול התודעה העצמית שלה ומורה דרך אל התחדשותה הרוחנית והחומרית על אדמת האבות. מפעל חייו של בובר ידוע בשם "הפילוסופיה הדיאלוגית". הוא בעצם חקירה ממושכת שתכליתה לקבוע ציוני דרך ואבני גבול מוצקים בתחום הביניים שבין אדם לרעהו וביו אדם לאלוהים. השפעת בובר על חיי הרוח והציבור בדורנו רבה מאוד. אותות ההשפעה הזאת מוכרות בכל השכבות של המלומדים : למן התיאולוגים ומבקרי המקרא, דרך הפסיכולוגים המטפלים בנפשו החולה של האדם וכלה בפוליטיקאים המחפשים פתרונות למשברים מדיניים כבדים. כולם שואבים השראה מהגותו ומדעותיו. וזאת משום ש"העיקרון הדיאלוגי הדורש לבלתי אמצעיותו הבנה של היחס בין האישים ובין האומות, מהווה אתגר מתמיד לשיפור דרכי אנוש: בהלכה, במעשה, בייחסי איש אל רעהו וביחס האמיתי והשורשי של אדם אל אלוהיו. הרחבה למתעניינים - https://bit.ly/3QNsoUD
מושג – יָרַד לְטִמְיוֹן משמעות ביטוי זה הינה שמשהו אבד ולא נשאר ממנו כלום. אך המילה טמיון מהי? מקורה ביוונית ומשמעותה הוא "אוצר המדינה". ומכאן הביטוי שכסף אשר שולם כמס לאוצר המדינה אבד ולא נשאר ממנו כלום. הרחבה למתעניינים - https://bit.ly/3nw32NQ
מילה/ביטוי בעברית – אַסְפַּקְלַרְיָה מקורה מיוונית ומשמעותה הינה ראי, מראה. יש המשתמשים במילה זו בהשאלה לנקודת השקפה, נקודת ראות, האופן שבו בוחנים או רואים נושא מסוים.
