אישיות - חיים ארלוזורוב נולד ברוסיה בשנת 1899 כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה נאלצו להגר לגרמניה.הוא למד באוניברסיטה בברלין כלכלה ושם נחשף לתנועה הציונית.לקראת תום מלחמת העולם. במהלך לימודיו היה לאחד מראשיה של מפלגת הפועל הצעיר בגרמניה. הוא ביקר בארץ ישראל בשנת 1922, לאחר שקיבל תואר דוקטור בשנת 1924, עלה לארץ על מנת להשתקע בה. ארלוזורוב היה היחיד מבין צעירי העלייה השלישית שהצליח להגיע להנהגה שהיו מבוגרים ממנו בעשור ויותר. הוא בלט באישיותו החזקה, בבגרותו המדינית, בכושר ביטויו ובהשכלתו העברית, הרוסית והגרמנית. ב-1931 נבחר לחבר הנהלת הסוכנות היהודית ולראש המחלקה המדינית של הסוכנות, דהיינו לשר החוץ של המדינה שבדרך ארלוזורוב היה מקורב לד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית (ולימים, נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל). הוא קשר קשרים טובים עם הנציב העליון הבריטי ארתור ווקופ, ושיפר את היחסים בין שלטונות המנדט ובין היישוב. הוא כתב ספרים ומאמרים ששיקפו את עמדתו המתונה בדבר הצורך בשיתוף פעולה עם העם הערבי בארץ ישראל. עם עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, בשנת 1933, החל ארלוזורוב לפעול להעלאת יהודי גרמניה, ובארגון מנגנון בשם "הסכם העברה" ובעקבותיו הקמת "חברת העברה", שנועדו להציל את רכוש יהודי גרמניה ולהביאו לארץ ישראל. באותה שנה יצא לברלין כדי לבדוק אפשרות למשא ומתן עם הממשלה הגרמנית בעניין יהודי גרמניה ורכושם. תוך כדי מסעו לגרמניה, התנהל בארץ, כנגדו וכנגד תוכניותיו, מסע בעיתון "חזית העם" הרוויזיוניסטי, שהיה ביטאונו של האגף הקיצוני בתנועה הרוויזיוניסטית. ב-16 ביוני 1933 ארלוזורוב נרצח ביריה על ידי 2 אלמונים, כאשר טייל עם אשתו השניה ובנו בחוף הים בתל אביב, עד היום מותו הינו בגדר תעלומה.
מושג - הסֶזוֹן הוא כינוי למאבק שניהל ארגון ההגנה נגד האצ"ל בין דצמבר 1944 לפברואר 1945, כדי לאלצו לחדול מביצוע פעולות נגד כוחות המנדט הבריטי. המאבק כלל הסגרת אנשי אצ"ל לידי הבריטים וכן אירועים שבהם הוחזקו אנשי אצ"ל בידי אנשי הגנה בתנאים קשים תוך חקירות שלוו לעיתים באלימות.מקור המילה הוא בצרפתית: saison – "עונה", המילה שימשה בהקשר זה כקיצור לביטוי – "עונת הציד". בהיבט האישי סבא ישראל שהיה חבר בהגנה עזב את הארגון לאחר שנשפט מכיוון שהיו חלק מחבריו היו מארגון האצ"ל והוא סירב לפעול נגדם,רק כאשר עמדה לפרוץ מלחמת השחרור גוייס בצו השעה להשתתף במלחמה.
מילה בעברית - פִּנְכָּה מגש, כלי שטוח שעורכים עליו את המאכל ומגישים לשולחן. יש ביטוי "מלחך/מלקק פנכה" אומרים את זה על מישהו והכוונה היא שהוא חנפן, מתרפס.
