9 לספטמבר 2003 כ"א באלול תשס"ג
כאשר אנשים היקרים ללבך נישאים,
מתעורר תמיד הרצון לעוץ להם צרור עצות טובות,
הרי כולנו יהודים, כולנו חכמים וכולנו בעלי ניסיון,
אבל תמיד זה נשמע משהו כמו :
"לכו בדרככם המשותפת יד ביד
אבל תנו אחד לשני מרווח לנשימה"
– או –
"תשמרו את האהבה תמיד בוערת, אפילו על אש קטנה" –
טוב יופי, אבל איך עושים את זה ?
אז אנחנו כמובן לא כמו כולם, ובכל זאת קצת כן,
אז ארזנו לכם רק שתי עצות קצרות ומעשיות :
חנן, זכור, הן תמיד צודקות – זה חוק טבע,
אל תנסה להילחם בזה,
וסיוון, אנחנו, הגברים נשארים תמיד ילדים,
ולא משנה כמה שערות שיבה יש לנו,
אבל אנחנו לא אוהבים שאומרים לנו את זה.
כאשר אנשים היקרים ללבך נישאים,
אתה רוצה לאחל להם את הכי טוב שבעולם,
המילים תמיד קטנות מדי להביע את מה שאתה מרגיש,
ולא משנה באיזה ובכמה מילים תשתמש
תמיד תהיה לך ההרגשה שזה לא בדיוק זה ועוד משהו חסר,
אבל אנחנו בטוחים שאנשים שיקרים ללבנו לא צריכים את המילים,
כי הם יודעים ומרגישים בדיוק כמוך,
אבל בלי - הרי אי אפשר,
אז נאחל לכם - כל שתבקשו – לו יהי !
